חשיפה לאירוע טראומטי, כלומר אירוע בו יש חוויה של סכנת חיים לאדם או לקרובים לו, או סכנה לשלמות הגוף. אירוע טראומטי יכול להיות למשל תאונת דרכים, אסון טבע, פיגוע, מלחמה, תקיפה או התעללות מינית. יש בני אדם העמידים לטראומה אך יש כאלו שיפתחו פגיעה פסיכולוגית מתמשכת.

חשיפה לטראומה מלווה ברגשות של פחד ואימה, מצוקה משמעותית וירידה בתפקוד.

אחת ההשלכות לאירוע טראומתי היא התפתחות של הפרעת דחק פוסט טראומתית – PTSD – Post Traumatic Stress Disorder.

הפרעה זו כוללת שלוש קבוצות של תסמינים:

תסמינים חודרניים - זיכרונות מהאירוע הטראומטי, סיוטים ופלשבקים

הימנעות ממחשבות וגירויים המזכירים את הטראומה

עוררות יתר - קשיי שינה וריכוז ודריכות

הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי יסייע למטופל להבין ולתקן את הקישורים המוטעים והבלתי מסתגלים שנעשו בין גירוי לתגובה, ולשנות את הערכותיו הכלולות במבנה הפחד.

שלבי הטיפול:

הדרכה פסיכו חינוכית - מסירת מידע בנוגע לתסמיני ההפרעה והתפתחותה

חשיפה - טכניקות מסוגים שונים בהם קיימת חשיפה ייחודית לזיכרון הטראומטי, שיחזור, חשיפה בדמיון, ציור, משחק, באופן מכוון וממוקד לנרטיב הטראומתי ולמשמעות

ניהול חרדה - התערבויות מגוונות של טכניקות הרפיה, נשימה, דמיון מודרך, אמצעים מנטליים כמו עצירת מחשבות ודיבור עצמי.