חרדה

חרדה חברתית

החשש מפני האפשרות להיות מובך בפומבי, החשש לשגות, לגמגם, להסמיק ולעורר לעג.

בשל חששות אלו האדם נמנע מלדבר בחברה, לקרוא, להשתתף במשחק ועוד. לחרדה זו נלווים תסמינים גופניים, מודעות לפעימות הלב, הזעה, הסמקה, בחילה, צורך במתן שתן לעיתים דחופות. החשיבה מאופיינת במחשבות מדאיגות.

הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי :

• הדרכה פסיכו חינוכית - הסבר על חרדה חברתית והחוזה הטיפולי.

• הבנייה קוגניטיבית - לומדים לזהות מחשבות ולהבין את הקשר בינם לבין הרגשות וההתנהגות.

• חשיפה הדרגתית - מטרתה ליצור התרגלות לסיטואציה מעוררת חרדה, בונים מדרג סיטואציות מעימות. ומתחילים בחשיפה בדמיון ותרגול של חשיפה במציאות.

• הקניית מיומנויות חברתיות-יצירת קשר עין, ויסות עוצמת הקול, פתיחה בשיחה, משחק ועוד.

• סולם ליבוביץ לחרדה חברתית

הטיפול בחרדה

• חרדה היא פחד מוגזם, בהלה או דאגת יתר ללא סיבה רציונאלית וללא קיום של סכנה ממשית.

• הפחד מאיום בא לעזור לנו לשרוד, לברוח או לתקוף בעת צרה.

• החרדה עולה בשל מחשבות שליליות ומפחידות, ללא קשר לסכנה ממשית.

• בחרדה המוח עלול לסמן אירוע או מחשבה כדבר מסוכן ונוצרת שרשרת תגובות שמטרתה להכין אותנו להתמודד עם הסכנה.

• להפרעת חרדה יש בסיס ביולוגי, בסיס סביבתי ובסיס של למידה.

• החרדה קשורה ישירות להתפתחות הנוירולוגית והקוגניטיבית.

• בסביבות גיל 6-7 ילדים יכולים להסיק על סיבה ותוצאה ולצפות תוצאות שליליות אפשריות לכן מתחילים פחדים ריאליים יותר ועולה מרכיב הדאגה, כמו, מה יקרה? האם אני/המשפחה שלי מוגנת?

הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי כולל 6 מרכיבים:

1. הסבר פסיכו-חינוכי על חרדה להורים ולילד.

2. טיפול סומאטי - הרפיות נשימות.

3. הבניה קוגניטיבית - זיהוי וניטור מחשבות שליליות או לא רציונליות והחלפה לכיוון רציונאלי פונקציונאלי.

4. פתרון בעיות - מציאת פתרונות עצמיים, הגברת מסוגלות עצמית.

5. חשיפה - מדרג חרדה ומדרג חשיפה.

6. מניעת הישנות - הפחתה במספר הפגישות, הפחתה בתלות במטפל ע"י תוכנית למצבים עתידיים.